המשרד מייצג לקוחות בעסקאות מקרקעיןו נד"לן מגוונות. כמו כן מעניק המשרד ליווי משפטי לעסקים וחברות.
שאול שאל/ה:
19/3/2012 ב 14:15
שלום
בבניין בו אני גר ישנו מפגע בטיחותי ( מעבר מסוכן).
האם לקבלן יש אחריות משפטית אם חס וחלילה יקרה אסון עקב המפגע הבטיחותי ?
הערות:
1 – אין אישור מטעם מחלקת ההנדסה של העירייה למעבר במדובר.
2 – הבניין בן שנתיים
תודה מראש
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
21/3/2012 ב 14:30
במקום לחכות להתרחשות נזק ולחפש אשמים - מוטב לנסות לפתור את הבעיה מבעוד מועד: לפנות כבר עכשיו לקבלן, לועד הבית, לעיריה וכד' (אין באפשרותי לצמצם את האפשרויות כי אין מספיק מידע לגבי הבניין עליו אתה מדבר) ולגרום לתיקון המפגע הבטיחותי.
אבן כן, זה שבסופו של דבר יימצאי אחראי למפגע, יצטרף לשאת גם בנזק. וייתכן שיש יותר מאחראי אחד, רק שחסרים פרטים בכדי לקבוע.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
יצחק שאל/ה:
10/3/2012 ב 14:44
שלום, אני תושב מושב. הגשתי בקשה לתוכנית בנייה לפי כל כללי התיכנון והבנייה אך ראש הוועד של המושב מסרב לשים חותמת של המושב בגלל סיכסוך משפחתי ומעקב את הבקשה. באילו דרכים אפשר לפעול על מנת לאלץ אותו לחתום או לעקוף אותו? האם יש סמכות לרשום האגודות לחתום במקומו? תודה רבה לעונים.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
13/3/2012 ב 04:50
אבל בהחלט רצוי לפנות לרשם האגודות השיתופיות מאחר וחלק מסמכויותיו הוא בקרה ופיקוח על אגודות שיתופיות והוצאת צוי חקירה לבדיקת פעולתן וכן יישוב סכסוכים בין חברה אגודה לאגודה.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
משה לוי שאל/ה:
8/3/2012 ב 14:35
שלום,
במשך כ20 שנה אני ובת זוגתי לשעבר נאבקנו בבית משפט על בעלות מגרש גדול באזור המרכז.
לאחר החלטת בית המשפט הוכרז שנתחלק כמעט שווה ושווה על המגרש.
כל אחד מהצדדים מינה כונס נכסים ושמאי לצורך מכירת המגרש.
לאחרונה נוצר חוסר אמון ביני לבין עורך דיני והוא "לחץ" עלי לקחת אותו כאחראי על מכירת המגרש.
לפני יומיים הוא הודיע לי שהוא רוצה בדיוק בשבוע הבא למכור את המגרש במכירה פומבית ולא הסכים לשלוח לי את פירוט המכרז ולכן אינני יודע את תנאי המכרז. (סכום בסיס, התחייבות על תוצאות המכרז ועוד).
רציתי לשאול כמה שאלות כדי להרגיש בטוח.
1. האם יש עליו חובה לפרסם את פרטי המכרז כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להציע הצעה על המגרש?
2. האם המכרז אמור להתרחש בזמן קצר כל כך של שבוע או שיש כאן משהו חשוד?
3. האם יש לי אופציה לא להסכים לקיום המכרז במידה והסכום שהוצע איננו עונה על דרשותי המינמליים?
4. האם אופן ההכרזה ללא הסכמתי הוא חוקי?
(רציתי מכרז אך לא שאלו אותי על המועד והודיעו לי רק לאחר הפרסום- כ 3 ימים לאחר הפרסום של המכרז).
אשמח לשמוע מידע נוסף או קישור למאגר מידע במידה והדבר נראה לכם ענייני.
תודה מראש,
משה.
אלעד שאל/ה:
7/3/2012 ב 10:05
שלום, הנני תושב הוד השרון ולפני שבועיים הוחלט על סגירת כביש דיי מרכזי בעיר. הכביש עובר על שטח פרטי ומתוחזק ע"י העירייה. הכביש כבר קיים 30 שנה ולפני כשנה החל בעל השטח לבנות בניין לצד הכביש. כאמור לפני כשבועיים וללא הודעה מוקדמת לציבור השתלט הקבלן על הכביש וסגר אותו. כשהתקשרתי לעייריה הם הכירו כמובן את הסיפור ואמרו שאכן השטח הוא פרטי ולכן ניתנו ההכשרים לסגירת הכביש. במחלקת התחבורה של העירייה אמרו שאכן הם אישרו את המצב אבל הממונה על המחלקה תוכל לתת לי פרטים מלאים יותר רק ביום ראשון. לבינתיים קראתי על חוק זיקת ההנאה במקרקעין שאומר שאם ניתנה לציבור הזכות לעבור בשטח פרטי למשך 30 שנה בעל השטח לא יכול לסגור אותו. האם החוק עומד לצד התושבים ? תודה מראש, אלעד.
מימי כהן שאל/ה:
25/2/2012 ב 22:13
הי קניתי דירה לפני חודשיים (דירה ישנה בבניין ישן) ומסתבר שלשכנה שגרה מלמטה יש תלונות על נזילות שהתרחשו מהדירה שכיום שלי לדירה שלה בשנת 2010 כיום אין נזילות הכל יבש (יש לציין כי בשנה זו בעלת הדירה שמכרה לי את הדירה החליפה את כל הצנרת כך ששום צנרת לא עוברת דרכה כיום) מכיוון שהנזקים שנגרמו לשכנה למטה לא טופלו בידי בעלת הדירה הקודמת שמכרה לי את הדירה היא כיום באה ומאשימה אותי בנזקים שהלכו והחמירו לטענתה ומצפה שאני אתקן אותם על חשבוני כי אני היום בעלת הדירה יש לציין כי בעלת הדירה הקודמת לא סיפרה לנו בעת המכירה על בעיה כזאת או אחרת בינה לשכנה שאלתי היא זאת: האם אני אחראית על הנזקים של השכנה למטה? האם אני הכתובת שלה לתלונות שלה על נזקי הדירה שלה? במידה ולא מי אשם למי היא צריכה לפנות?? בקיצור מה אחריותי ומה אני צריכה לעשות בבקשה תשובתכם ..... מיכל כהן
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
13/3/2012 ב 05:24
לדעתי מדובר בנזקים ישנים ולא בנזילה קיימת (שאם היתה, היה עלייך לתקנה) ולכן האחריות היא של הבעלים הקודמת בנכס.
מכל מקום, אם תוגש תביעה נגדך, מומלץ לצרף את המוכרת שלך להליך (כצד שלישי) כדי שתפצה אותך על סכום כלשהו, אותו את עלולה להתחייב לשלם.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מישהי שאל/ה:
21/2/2012 ב 03:52
שכרנו דירה, בעל הדירה הודיע לנו שבועיים אחרי שנכנסנו שהוא הולך למכור את הדירה ואינו יודע מה יהיה דיננו בדירה הזאת, הכוונה אם נשאר או נעוף בהסכמת הבעלים החדש.
חודש לא ידענו מה לעשות, אנשים שבאו לראות את הדירה נכנסו ויצאו, המתווך התקשר כמעט כל יום והתחנן שנאפשר לו להראות את הדירה...הדירה נמכרה.
הודענו לבעל הדירה שאנחנו יוצאים תוך 3 חודשים, כמובן שאנחנו לא יכולים להישאר בדירה שאין לנו שום ודאות בקשר ליום המחרת מכיוון שאנחנו זוג צעיר ואם היו מודיעים לנו שהדירה תימכר לא היינו בכלל מתקרבים למקום.
העניין הוא שמצאנו דירה חלופית, ואנחנו רוצים לצאת חודש מוקדם יותר מ-3 החודשים שהוחלטו בטלפון. מיותר לציין שבעל הדירה לא מסכים לאלתר.
אם הוא לא יסכים שנמצא דייר חלופי החוזה ישאר תקף? זאת אומרת שנהיה חייבים לשלם על חודש נוסף?
אני חייבת לציין שבחוזה מופיע החוק של מכירת הדירה והחוק של מציאת הדייר החלופי וגם שאם יופרו כמה סעיפים שאחד מהם בקשר לדייר החלופי החוזה הופך ללא תקף.
בבקשה תעזרו לנו, אנחנו לא יכולים לשלם על שתי דירות
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
22/2/2012 ב 02:55
אם לא קבעתם אחרת בהסכם, החוזה שלכם מחייב גם את הבעלים החדש.
מותר לכם להשאר בדירה למשך כל תקופת החוזה בשכר הדירה המסוכם בחוזה ולשלם את דמי השכירות לבעלים החדש.
אם אתם בוחרים לצאת מהדירה, הקפידו לעשות זאת בהתאם להוראות החוזה מבחינת מועד מתן ההודעה ו/או הבאת דייר חלופי.
ליעוץ פרטני יותר ניתן לפנות למשרדנו.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
יהודית שאל/ה:
8/2/2012 ב 20:34
יש לנו בית דו משפחתי עם חצר. הבית בן 20 מטר. השכן ביקש שנחתום לו על תוכניות בניה וחתמנו. בתוכניות יש גדר בטון משותפת. עכשיו קיבל היתר בנייה ודורש מאיתנו לשלם את מחצית מעלות גדר הביטון. מדובר בסכום גדול. מה החוק? אנחנו לא מעוניינים בגדר, מספקת אותנו הגדר מברזל, אף אחד לא דיבר איתנו על תשלום כשחתמנו. האם אנחנו חייבים לשלם?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
22/2/2012 ב 03:14
עם זאת, כמובן שיש סוגים שונים של גדרות בהפרשי עלות ניכרים.
עקרונית, מאחר ומדובר ברכוש משותף (בלשון חוק המקרקעין, אלו "מחוברים שבמיצר") - העלות אמורה להתחלק ביניכם, אבל נסו להגיע להסכמה לגבי סוג הגדר וגובה העלות, כי מצד אחד, לא ייתכן שלא תשתתפו כלל בעלות ההקמה אך מאידך, אין סיבה שיכפו עליכם מחיר גבוה מזה שתוכלו לעמוד בו או גדר "יוקרתית" יותר מכפי שאתם צריכים.
אם לא תגיעו להסכמה בכוחות עצמכם, מומלץ להסתייע במגשר.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עידו שאל/ה:
3/2/2012 ב 01:38
שלום
הנני תושב חוץ וברצוני להגיש תביעה לפינוי מושכר כנגד דיירים בדירה שלי.
האם ישנו הליך מיוחד שעליי לבצע או שהתביעה מוגשת כרגיל?
כמו כן בתביעה בסדר דין מהיר האם אני מחוייב בתצהיר?
אודה על תשובתכם
איל שאל/ה:
13/1/2012 ב 23:06
אם המשכיר לא ציין בחוזה שעל השוכר לשלם דמי ועד בית, והשוכר מסרב לשלם ועד בית, ניתן לתבוע אותו על כך שלא משלם ועד בית? אם כן מי יכול לתבוע אותו , ועד הבית או המשכיר ?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
22/2/2012 ב 03:04
וזו רק אחת הבעיות הקטנות של החוזים "הסטנדרטיים" אותם רוכשים בחנויות ספרים
אם הדברים היו אמורים מראש בהסכם, כמקובל, לא היה צורך בתביעות, פרשנויות ואי ודאויות, שלא לומר הוצאות משפט.
לשאלתך, הועד יכול לתבוע את הבעלים וגם את השוכר
והבעלים יכול לתבוע את השוכר.
נסו לפני הגעה לערכאות משפטיות לפנות לאגודה לתרבות הדיור. הרבה פעמים הם מצליחים לסייע.
בהצלחה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אביהו מולר שאל/ה:
11/1/2012 ב 08:25
איזה אישורים והסכמות נדרשים לצורך הרכבת מרפסת שמש תלויה (לא בנויה) לדירה (בבנין 6 קומות ו - 24 דיירים)?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
13/1/2012 ב 09:25
פול שאל/ה:
19/12/2011 ב 23:39
שלום,
אני עושה עסקת פיצול במגרש במנהל מקרקעי ישראל. נאמר לי שיהא עלי לדווח על העסקה לרשויות המס. מה המשמעות : מי הקונה ? מי המוכר? מה שווי העסקה?
אודה אם תשפכי אור על הנושא.
בתודה, פול
יוסף שאל/ה:
17/12/2011 ב 23:46
שלום רב, לפני שנתיים הוריי נפטרו ז"ל, קיבלנו מהם ירושה בית קרקע. בחלוף הזמן התחילו שמועות על מכירת הבית והגיעו אנשים לראות את הבית ולהתרשם. אחד הזוגות שלא הניח לנו וממש הציק לנו עד שהסכמנו לדבר על המחיר. בתחילה המחיר היה 700,000 אך בעקבות אי הסכמה עם שאר האחים כי ערך הבית גבוה יותר הוחלט על 740,000ש"ח. עלי לציין כי אנחנו ארבעה אחים שאמורים להסכים ולחתום כולנו על הסכם שנעשה אצל עורך דינם של הזוג המעוניין בבית. בעקבות התנגדותה של אחותי רק שלושה אחים חתומים על ההסכם. היא עדיין מתנגדת וכתוצאה מכך הזוג הרוכש הוציא עבור כל אחד מאיתנו מכתב התרעה מפני משפט במידה והבית לא יימסר בתאריך שמצוין בהסכם שהוא:31.12.11 נשלם קנס של 70,000ש"ח לרוכשים. מה עלינו לעשות בנידון? איך עלינו להתייחס את מכתב ההרתעה? מה יכולים לעשות לנו במידה ולא נמכור להם את הבית? האם יש להם עילה לתביעה(לרוכשים)? ואיך אנחנו יכולים להגן על עצמינו?
עמוס שאל/ה:
17/12/2011 ב 07:35
קיים בבניין שטח סגור ששימש את הקבלן כמחסן.
החדר הזה נחשב כרכוש משותף. הועד מעוניין להשכיר החדר לדיירים ולקבל תמורה על כך.
מספר דיירים הביעו נכונות לשלם עבור הקצאת מקום עבורם בשטח הזה לצורך אחסון דברים.
אודה לתשובה לשאלות הבאות:
1. האם הועד רשאי לסרב להשכיר את החדר לדייר שהצעתו הכספית אינה עונה על ציפיות הועד?
2. במקרה כנ"ל, האם הדייר הזה יכול לכפות על הועד לאפשר לו להשתמש בשטח הזה למרות שהצעתו הכספית נמוכה?
יובהר כי התשלום שנקבע הינו סמלי - כמה עשרות ש"ח לחודש, אך הדייר מבקש שהסכום החודשי יהיה שנתי (היינו, עשרות ש"ח לשנה).
המצב כרגע הינו שבשל הדייר הזה, מתעכבת השכרת המקום לכל השאר כי לא הגיוני לגבות מכל דייר סכום שונה. או שזה כן אפשרי?
אודה לתשובה דחופה ובאם ניתן, בהסתמך על תקנות.
נורית שאל/ה:
4/12/2011 ב 16:35
ברצוני לדעת אם בית שבו גרה סבתא שלי מאז שעלתה ארצה שנת 48 קיבלה אותו מהסוכנות כשעלו ארצה, והיא עשתה צוואה להוריש לנכדיה את הבית והמגרש ,בנה גר עמה כאשר הבית לא שייך לו ,ובטעות מהעירה עשו תצהיר שהבית שייך לו והועבר למנהל המנהל שלח לו בשמו לשלם היוון והוא שילם ובכך הפך לבעלים על הבית והמגרש, כאשר הסבתא נפטרה הנכדים עם הצוואה פנו לעו''ד ואז התברר שהכנס והמגרש רשומים במנהל על הבן ויש חוק התיישנות מה עושים?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
12/12/2011 ב 02:32
אם יש הוכחות לבעלות ההיסטורית ושינוי הבעלות אכן נבע משגיאה, הייתי שוקלת בכובד ראש פניה לערכאות להוכחת הבעלות ולהשבת הנכס ליורשים החוקיים של הבעלים האמיתי.
סוגיית ההתיישנות במקרקעין אינה פשוטה ועל מנת לקבוע אם היא חלה או לא, דרושים פרטים נוספים אותם אינך מציינת בפניה זו.
אשמח לעבור איתך על החומר ולראות אם יש תשתית ראייתית מוצקה על מנת להוכיח את טענתך בבית משפט.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
avinur שאל/ה:
21/11/2011 ב 11:02
לעו"ד שלום
האם על וועד בית חובה לנהל כל הפעולות כספיות דרך בנק??
רק להבהיר:רישום הכנסות והוצאות מתקיים בקפדנות . מדובר בתשלום לספקי שירותים ישירות בצ'קים של דיירים.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
12/12/2011 ב 02:35
אורן שאל/ה:
13/11/2011 ב 20:07
נתבעתי ע"י עיריית תל אביב על שימוש חורג בנכס בדין פלילי (בית דין לעניינים מקומיים) וההליך בעיצומו.
הגשתי שתי חוות דעת מומחים (מהנדס ומודד) שקבעו שההיתרים שהציגה העיריה בצירוף התוכנית\תסריט אינה תואמת את הנכס שלי.
במידה ובית הדין יזכה אותי מחמת הספק (או בכל סיבה) האם אני יכול לחזור לעשות את אותו השימוש בנכס ?
והאם העיריה יכולה לתבוע בשנית על אותה העבירה אחרי שבית משפט מזכה ?
תודה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
12/12/2011 ב 02:40
אני מציעה שתתייעץ במקביל עם עורך דין הבקיא בתחום הפלילי, אבל למיטב ידיעתי במצב של עבירה נמשכת המתקיימת מדי יום ביומו, ניתן להגיש כתב אישום חדש, כי לכאורה, העבירה עודנה קיימת גם למחרת הזיכוי מחמת הספק.
אני בספק אם, בפועל, לאחר זיכוי יוגש נגדך כתב אישום נוסף, אבל מה שהייתי מציעה לך, זה לנסות לקבל היתר לשימוש חורג. כלומר לפנות בבקשה מסודרת ולנסות להכשיר את השהות שלך בנכס, כדי העבירה לא תתקיים עוד.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אמיר פינחסוביץ שאל/ה:
4/11/2011 ב 10:12
שלום,אני גר בבניין דו קומתי כאשר הקרקע מוצמדת אליי והגג מוצמד לשכן מעליי בהסכם שיתוף.לאחרונה השכן החל בעבודות הריסה של גג הרעפים הקיים ובניית תוספת על הגג.ברצוני לדעת:
1.על מי חלה חובת העברת הדוודים שהיו על גל הבניין הישן.
2.כל הרעפים פורקו מהגג וכיום הדירה של השכן חשופה לגשמים העזים שכמעט בוודאות יחלחלו לתקרה שלי ובכך לגרום לנזקים כבדים מאוד.
מה אוכל לעשות בנידון?
בתודה
אמיר
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
8/11/2011 ב 12:31
אם הוא זה שהחל בביצוע עבודות, עליו לדאוג להעברת הדוודים.
ברור שאם ייגרמו לך נזקי רטיבות משטחו של השכן, הוא זה שיהיה אחראי. עם זאת, מתוך מגמה להקטין את הנזק, ובמידת האפשר למנוע אותו כליל, הייתי מציעה לך לפנות לשכן בכתב ולהתריע בפניו על הנזק העומד להתרחש ומנסה להגיע איתו להסדר על פיו יאטום את חלק הגג שממנו עלולה להגרם לך רטיבות.
היה וזה לא יתבצע, תוכל לתבוע אותו על הנזקים שייגרמו.
בברכה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רוני שאל/ה:
1/11/2011 ב 06:24
שלום רב - יש לי שאלה
אני מתגורר בשכירות מזה כשנה.
במהלך שנה זו היו מס' הפרות חוזה על ידי בעל הנכס וביניהן גרימת רעש ותיקון כלי רכב בחצר במיוחד בשבתות ובחגים, אשר בוצע על ידי דייר המתגורר בקומה הראשונה של אותו המבנה והתעלמותו של בעל הנכס מתלונותיי בנדון, אי טיפול נאות ובזמן בתלונותיי על ליקויים במבנה ועוד.
תיעדתי את ההפרות בכתב וחלקן בתצלומים , אך טרם העברתי לו אותן.
לקראת סיום השנה הראשונה שקלתי בשל התנהלותו של בעל המבנה שלא להאריך את ההסכם, אך בשל המצב הביטחוני ששרר אז בדרום הארץ (כמו גם כיום) לא התאפשר לי לחפש מבנה חילופי ולעזוב בסיום השנה הראשונה ונכנסתי כבר לשנה השנייה.
כיום , נוצר מצב אבסורדי שבעל הנכס מבקש ממני שכ"ד גבוה יותר עבור השנה השנייה משכר הדירה שעליו סוכם בהסכם שנחתם בינינו לגבי שנת האופציה ובנוסף, מונה החשמל בדירה תקול זה 4 חודשים וזה כלל לא מעניין אותו.
על פי ההסכם , הוא מקבל מידי חודש בחודשו סכום שנקבע מראש עבור צריכת חשמל , אשר אמור להתעדכן לפי קריאת המונה שהינו כאמור תקול ולמרות זאת הוא דורש כיום כל מיני סכומים עבור צריכת חשמל , אשר אין להם בסיס כי כאמור המונה תקול.
טרם העברתי לו המחאות לשנה הנוספת אך הוא מחזיק בידיו ערבון במזומן בסכום של 3 חודשי שכירות.
האם אני יכול לעזוב במידית את הנכס? האם בעשותי צעד זה אחשב כמפר החוזה?
אני מניח כי במצב של עזיבת הנכס במיידי, הוא לא יסכים להחזיר לי את העירבון שיש בידיו ואצטרך להגיש נגדו תביעה.
אודה לעצתך המלומדת והנני מקדים תודתי מראש
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
12/12/2011 ב 02:48
הוא הסכם השכירות. לא ברור לי על שום מה בעל הנכס דורש (ומקבל!) ממך דמי שכירות הגבוהים מהכתוב בהסכם.
השאלה מה אתה מעוניין לעשות: האם להשאר בנכס במחיר המוסכם? במחיר נמוך יותר בגלל הבעיות שהתעוררו? או אולי לעזוב ולא להחשב למפר?
במצבים לא ברורים, קורה שהצדדים מתדיינים ביניהם בבתי משפט בניסיון להכריע מי הוא זה שהפר את ההסכם. ייתכן שבמצב העובדתי שאתה מתאר, אכן לא יהיה מנוס מפניה לבית משפט.
כצעד ראשון (בהנחה ששיחה פשוטה אינה מעילה) הייתי שולחת מכתב רשום המתרה על הפרה, ומצרפת את התיעוד שצברת. יחד עם זה, מומלץ לעשות צעד כזה רק לאחר התייעצות פרטנית עם עורך דין ולאחר קריאה יסודית של הסכם השכירות ביניכם.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מוטי ב שאל/ה:
25/10/2011 ב 16:19
שלום רב , רציתי לשאול בבקשה - האם יש סכום מקסימלי אותו רשאי עו"ד (ב"כ החברה המשכנת )לגבות בגין רישום בטאבו ? רכשתי את הבית לפני 10 שנים והזכויות כיום רשומות במינהל ובחברה המשכנת . בחוזה הרכישה נתתי ייפוי כוח בלתי חוזר לב"כ החברה המשכנת לבצע את הרישום בטאבו בבוא העת , ועכשיו לאחר 10 שנים דורש עו"ד 3,500 ש"ח (מדובר בקוטג דו-קומתי עם קיר משותף אחד לשכן) בעבור הרישום בטאבו , אני לא מצאתי צו פיקוח על מחירים הנגבים בגין רישום בטאבו , האם ידוע לך על צו שכזה ואם כן אשמח לקבל עדכון בעניין זה . תודה מראש ! מוטי
דורית שאל/ה:
23/10/2011 ב 13:13
שלום,
אני מתעניינת ברכישת דירה בת"א שגודלה הרשום בטאבו הינו 54 מ"ר, כאשר בפועל הדירה הינה 110 מ"ר, שכן הבעלים הרחיב את הדירה כדת וכדין (קיבל היתר בניה וטופס 4 לכך).
הבעיה היא שבצו בתים משותפים רשום דירה בת 54 מ"ר ולא 110 מ"ר. המוכר לא מוכן לקחת על עצמו לתקן את הצו.
מהם החסרונות בהשארת המצב כמו שהוא? (מלבד שהבנק, ככל הנראה, יסרב לתת משכנתא) האם הדבר כדאי? או שהכל עניין של מחיר?
תודה.
Noa שאל/ה:
17/10/2011 ב 15:02
שלום רב,
אני רוכשת מהגרוש שלי את הדירה וצריכה להעביר את המשכנתא על שמי בטאבו. האם צריך להגיע לשם עם הסכם הגירושין? האם צריך הסכם מבית המשפט או שמספיק צילום? מה הפרוצדורה? תודה רבה וחג שמח
יואב שאל/ה:
12/10/2011 ב 08:44
אני מתכנן למכור את דירתי. רכשתי אותה בסכום של 1 מ' ש"ח. לאחר הרכישה קיבלתי היתר מהעיריה להרחבת הדירה והרחבתי אותה לשטח של 170 מ"ר (במקור כשרכשתי אותה שטחה היה 50 מ"ר). שוויה בשוק כיום עומד על 4 מ' ש"ח. ברצוני לדעת האם אוכל לקבל פטור ממס שבח על המכירה. יצוין כי את הדירה רכשתי לפני חמש שנים ולצורך הרכישה מכרתי דירה שהייתה ברשותי אז וקיבלתי פטור ממס שבח. האם ניתן לקבל פטור ממס שבח על המכירה המתוכננת?
תודה רבה וחג שמח.
יואב
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
17/10/2011 ב 06:21
מדבריך נשמע שבארבע השנים האחרונות לא מכרת דירת מגורים, ולכן אם זה באמת המצב, תהיה זכאי לפטור ממס שבח.
עומדים לרשותך גם שני פטורים של הוראת השעה אולם מכיוון שהם מוגבלים בסכום ותיאלץ לשלם מס על ההפרש שבין סכום הפטור לסכום המכירה בפועל, ובמקרה שלך הפרש זה יהיה רב מאד.
לפיכך, אם אינך מתכנן מכירה של נכסים נוספים בשנים הקרובות, ייתכן שכדאי לממש את הפטור המגיע לך על מכירה זו.
בכל מקרה, מומלץ להיוועץ באופן פרטני עם עו"ד המומחה בענייני מקרקעין ומיסוי מקרקעין לפני ביצוע פעולה כלשהי בנכס.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עירית שאל/ה:
10/10/2011 ב 22:07
אנחנו עוזבים דירה באמצע חוזה, חודשיים לאחר שחידשנו אותו. בעלת הדירה החליטה להעלות את מחיר השכירות מ-3400 ל-3800. האם היא יכולה לעשות זאת כשבעצם נותרו עוד 10 חודשים עד לתום החוזה הנוכחי? בחוזה רק מצויין שאנחנו מחוייבים למצוא שוכר חלופי, אך לא נכתב דבר לגבי העלאת מחיר השכירות לפני תום תקופת החוזה שנחתם. הבעיה היא שברור לנו ששווי הדירה נמוך מהמחיר החדש אותו היא דורשת, מה שמציב אותנו במלכוד שכן, עד שלא נמצא שוכר חלופי, לא נוכל לעזוב את הדירה.
האם היא רשאית לעשות זאת? האם ישנה דרך לחייב אותה להשאיר את החוזה בתנאיו הנוכחיים עד תום התקופה המקורית, גם לאחר שייכנס לדירה שוכר חדש?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
17/10/2011 ב 06:08
אבל כמובן שיש צורך לבדוק באופן פרטני את נוסח החוזה שעליו חתמתם מול בעלת הבית.
כל הרעיון של הבאת שוכר חלופי, הוא כניסתו במקומכם לחוזה הקיים, באותם תנאים, כי אחרת אין כל הגיון בדבר.
הרי אם בעלת הבית תבקש שכר כפול מהמקובל בשוק, ברור שלא תצליחו למצוא שוכר חלופי, וממילא אם תשארו, השכר שהיא תקבל יהא השכר הנקוב בחוזה ולא שקל אחד יותר.
דברו איתה והסבירו את המצב, כולל את זה שאם ייגרם לכם נזק כספי כתוצאה מהתנהלותה האמורה, היא תיאלץ לשאת בו. (עשויה לקום לכם עילת תביעה, אם כי נסו למצות קודם את אפיק ההדברות).
בהצלחה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
לי שאל/ה:
6/10/2011 ב 13:29
שלום,
רציתי לשאול האם מותר למתווך לגבות שכ"ד של חודש ראשון בשעת החתימה על זכרון הדברים (טרם חתימה על חוזה)?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
16/10/2011 ב 16:38
אמנם מבחינה משפטית, דינו של זכרון דברים כדין חוזה לכל דבר, אבל מאחר ובמציאות חיינו, קורה לא פעם שזכרון דברים לא מבשיל לכדי חוזה ולכדי מימוש העסקה. לפיכך, המלצתי היא להתחשבן עם המתווך עם החתימה על חוזה, כאשר ודאי שהעסקה אכן הבשילה לכדי הסכם שימומש.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מרים שאל/ה:
2/10/2011 ב 20:25
פרטים נוספים :
הגדר כולה בשטח שלי,
גובה הגדר 1.5 מטר מעל קו האפס שלי,
מדובר בבית פרטי,
לא ידוע לי על חוק עזר עירוני.
תודה מראש, מרים