המשרד מייצג לקוחות בעסקאות מקרקעיןו נד"לן מגוונות. כמו כן מעניק המשרד ליווי משפטי לעסקים וחברות.
ברוך ב. שאל/ה:
21/6/2010 ב 11:34
בניתי גדר(חומה) שחוצצת ביני לשכן ועלות הגדר חלה עלי האם השכן רשאי להשתמש בגדר בצד שלו והאם עליו לפצותי כספית
הקמתי חומה, מעין גדר ביני לבין הבית של השכן שלי. האם השכן שלי רשאי לעשות שימוש בחומה כדוגמת התקנתת סל לכדורסל והאם עליו לפצות אותי על בניית חומה זו?
תודה,
ברוך
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
9/8/2010 ב 13:08
קטרינה שאל/ה:
20/6/2010 ב 10:54
שלום רב, אנו חברת תוכנה השוכרת משרדים בבני ברק בשטח של 240 מ''ר ברוטו.
עברנו לנכס זה בחודש מרץ 2010. לאחר כשבועיים מאז המעבר( עוד לפני שהספקנו להחליף לכתובתנו החדשה), הגיעו אלינו מטעם שירותי כיבוי והצלה של בני ברק ועשו ביקורת פתע בנכס. לא רק שהביאו לנו חשבון של כמה מאות שקלים לתשלום, כמו כן קיבלנו דרישות מאד גבוהות לביצוע והתקנה בנכס למניעת דליקות, כגון: התקנת שילוטים זוהרים, גלגלון, מטפי כיבוי אש, המצאת אישורים על תקינות גלאים, התקנת גלאים וספרינקלרים וכו'. שאלה: האם אנחנו אמורים לעשות את כל הדברים הללו ולשאת בהוצאות ( שהרי אנחנו רק שוכרים את הנכס וכל הדברים הללו לא יהיו עבורנו רלונטיים בעת מעבר), או בעל הנכס?
בתודה מראש, קטרינה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
7/10/2010 ב 14:20
צריך לפתוח את ההסכם ולראות מי, על פי המסוכם בין הצדדים, אמור לשאת בהוצאות הללו.
בהנחה שהחוזה "שותק" ולא חשבתם על נושאים אלה בעת כריתתו, ניתן להיעזר בכלל האצבע לפיו דברים הקשורים למבנה, אמורים לחול על המשכיר ואילו דברים הקשורים לתכולה, אמורים לחול על השוכר.
לפיכך, תליית מטפים עשויה לחול עליכם, וכמובן שכאשר תעזבו, תוכלו לקחת אתכם את המטפים למקום הבא, שאליו תעברו. מאידך, שינויים מבניים, כגון התקנת ספרינקלרים בתוך התקרות, ניתן לטעון שהנם באחריות המשכיר.
אני ממליצה לשבת יחד עם המשכיר ולראות באילו הוצאות אתם מוכנים לשאת ובאילו הוא, כאשר כלל האצבע הוא שדברים שתוכלו בקלות לנתק ולקחת עמכם, תוכלו להתקין אתם על חשבונכם ואילו פריטים המצריכים התקנה של קבע, יישארו למשכיר ולכן הוא יישא בהם.
בכל מקרה, אם המשכיר יישא בכל ההוצאה, הציוד יהיה שייך לו, ובעוזבכם את הנכס, תצטרכו להשאיר במקום את ציוד כיבוי האש כפי שהותקן.
בהצלחה רבה!
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
גיל שאל/ה:
18/6/2010 ב 16:25
שלום לך אנו גרים בבית צמוד קרקע דו מישפחתי צמוד על אותה חלקה כ 800 ממר בנסח הטאבו רשום תת חלקה 1 מבקש לשאול כיצד ניתן לחלק את החלקה ל 2 ולסמן את התת חלקה שלי בגדר למי לפנות בנושא והוצאות כספיות במידה והיו הם מיתחלקים חצי חצי ומה עושים כאשר השכן מיתנגד ולא משתף פעולה יש לציין שיש פרסיטלציה ממינהל המקרקעין
גיל שאל/ה:
6/6/2010 ב 17:32
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
9/8/2010 ב 13:03
על כל דייר חלה חובה שלא לגרום נזק לדייר אחר.
מאחר והגג הוא רכוש משותף וכתוצאה מהיעדר מרזב נגרם נזק לגינה שלך, ניתן לדרוש שהדיירים יפצו אותך על הנזק שנגרם ובמקביל ינקטו באמצעים הדרושים על מנת למנוע נזקים מעין אלה בעתיד.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אסף שאל/ה:
21/5/2010 ב 16:55
מכרתי את דירתי ואני מפנה אותה בעוד חודש וחצי.
התבקשתי היום על ידי הועד להעביר סכום כסף גדול לטובת שיפוץ הגג של הבניין. מטרת השיפוץ היא מניעת נזילות מהגג בחורף. העבודות יחלו בעוד כשבועיים. שאלתי פשוטה. על מי לשאת בנטל התשלום, אני, שעוזב תוך כמה שבועות, או בעל הדירה החדש שיהנה באופן בלעדי מתוצאות השיפוץ? תודה לכל העונים.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
9/8/2010 ב 12:54
ותלוי מתי התקבלה ההחלטה על השיפוץ (לפני שנחתם החוזה ביניכם או אחרי כן). אם החתימה היתה אחרי קבלת ההחלטה לשפץ, מן הראוי שמי שיישא בעלויות הוא הרוכש, כיוון שהוא זה שיהנה מהגג המשופץ.
אם ההחלטה לשפץ התקבלה לפני כן, היה עליכם לסכם זאת בהסכם הרכישה.
אם הדברים לא סוכמו מראש, כדי לנסות להגיע לפשרה המוסכמת על שניכם. או שאחד מכם יוותר לשני או שניכם תשאו בתשלום החל, בחלקים יחסיים עליהם תסכימו ביניכם.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ברוריה שאל/ה:
27/4/2010 ב 23:09
אבי בן 100 רכש את דירתובשנת 1967, כפי שצינתי, מחוסר ידיעת השפה, לא ידע על הצורך בתשלום מס רכישה, לאחרונה גילינו שהדירה עדיין לא נרשמה בטאבו והיא רשומה רק בשיכון עובדים כחברה משכנת . לצורך השלמת הרישום בטאבו נתבקש אבי להמציא אישור מס רכישה ואישור מס שבח. בברור מתברר שעליו לשם מס רכישה. אין ביינו או בידי אבי לשם סכום גבוה זה. שאלתי, מה ניתן לעשות כדי שנוכל לקבל פטור מתשלום המס, והאם קיימת איזו שהיא הוראת שעה לגבי פטור זה על השנה שבה נרכשה הדירה והאם לא חל חוק התישנות בנושאים כאלה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
11/5/2010 ב 14:38
צר לי, אך על חובות מסים אין התיישנות.
אם אביך לא שילם את מס הרכישה המגיע ממנו, אין מנוס אלא לשלמו.
אני מציעה להעלות את הטענות לגבי אי ידיעת השפה ואי ידיעה לגבי הצורך בתשלום, על מנת לשאת ולתת עם רשויות המס לביטול הקנסות וההצמדות, תוך ניסיון להגיע איתם להסכמה לשלם את הקרן בלבד (או כמה שיותר קרוב לסכום הקרן).
בהצלחה!
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ברוריה שאל/ה:
27/4/2010 ב 22:53
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
11/5/2010 ב 14:44
שלום ברוריה,
עניתי בפירוט בשאלת ההמשך שהעלית לפורום, ואת מוזמנת לעיין בה.
לגופה של שאלתך, אין פטור שנובע מאי תשלום ממושך של מסים. אם היה פטור כזה, יש להניח שלאף אחד לא היתה מוטיבציה לשלם, ואנשים היו פשוט מתחמקים מתשלום עד מועד פקיעת החוב.
לטוב ולרע, אין התיישנות על חיובי מס.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
נעמה שאל/ה:
26/4/2010 ב 21:47
שלום רב,
הנושא יותר משפט מנהלי מאשר מקרקעין אך מקווה שתוכלו לעזור.
לאחרונה פניתי לעירייה ע"מ להתלונן על כך שבזמן האחרון, שלא כמו בעבר כששטח בית הספר היה נעול בשבתות, חצר בית הספר פתוח בשבתות, דבר שמביא למטרדי רעש בעיות בטיחות (כגון ילדים שמפעילים נפצים במקום).
תחילה חזרו אלי עם תשובה סטנדרטית שאכן חצר בית הספר נעול בשבתות, אך ילדים קופצים מעל הגדר ולא ניתן למנוע זאת.
כאשר התעקשתי שחצר בית הספר אכן פתוח בשבתות, וגם התעקשתי לקבל מכתב תשובה בכתב במקום הטלפונים שנעשו אלי, פתאום יש שינוי גרסה שאומר שאכן, בית הספר פתוח בשבתות, כמו כל שאר בתי הספר בעיר, בעקבות בקשות של תושבים.
וכך העיריה עושה שבת לעצמה (בית הספר מקיים בהיכל הספורט אירועי יום הולדת בתשלום, בשבתות), מבלי להתחשב ביתר תושבי האזור, חלקם הגדול מבוגרים שמעולם לא ביקשו להכנס לבית הספר בשבת, אלא ההיפך, מייחלים למעט שקט לפחות בשבתות.
לכן שאלתי שבסימוכין: האים קיים איזה שהוא חוק או חוק עזר עירוני לגבי העניין, וכן מה ניתן לעשות ע"מ לחייב את העיריה לדאוג לכך שבית הספר יהיה נעול בשבתות?
בתודה מראש
נעמה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
11/5/2010 ב 14:34
שלום נעמה,
לא ציינת באיזו עיר מדובר, ולכן אין לי אפשרות לומר לך אם יש חוק עזר עירוני, מאחר וחוקי עזר עירוניים שונים מעיר לעיר.
ברמת החקיקה הארצית, קיים חוק למניעת מפגעים ותקנות שהותקנו על פיו, הקובעים מהו רעש בלתי סביר והדרכים למדידתו, תוך התחשבות בשעות היום או הלילה, משך הרעש, עוצמתו וכיוב'.
כדרך פעולה "מן הקל אל הכבד", מציעה לך קודם כל לנסות לפנות לפיקוח העירוני, ולמחלקת רישוי עסקים בעיריה, ולנסות להסדיר את הדברים מולם. פונים במכתב רשום ומסבירים את המטרד והנזק שנגרם כתוצאה ממנו. כמו כן, ניתן לפנות למשטרת ישראל ולהתלונן על מפגע רעש.
בהתקיים תנאים מסוימים, ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין נזקים שנגרמים לך ולשכנים ממטרד הרעש.
שיהיה בהצלחה!
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
פבל שאל/ה:
15/4/2010 ב 13:54
שלום רב
ברצוני להצטרף לקבוצת רכישה. מה עלי לעשות ולבדוק לפני שאני נפרד מ-50 אלף שקל? איך אני מבטיח שזו לא עקיצה?
תודה,
פבל
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
15/4/2010 ב 21:54
ואז לבדוק שוב...
וברצינות, עורכי דין רבים יאמרו לך (ובצדק) שעסקה באמצעות קבוצת רכישה, מטבעה פחות בטוחה מעסקאות דומות אחרות כגון רכישת נכס יד שניה או רכישת דירה חדשה מקבלן.
הייתי ממליצה לך לבדוק את האנשים העומדים מאחורי קבוצת הרכישה, וכן לבדוק היטב את חוזה ההתקשרות ואת יתר המסמכים הרלוונטיים (הבעלות או החכירה בקרקע, הסכם שיתוף, הלוואה בנקאית, יפויי כוח, מינוי נציגות, הפקדת כספים בנאמנות וכיוב') וזאת באמצעות עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין.
בהצלחה!
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עידו שאל/ה:
22/3/2010 ב 19:36
בישובנו , יש תוכנית לבנות מול ביתי קנטרי/בריכה:ברצוני לשאול:
א. האם יש חוק שקובע מרחק מינימלי של הקמת בריכה מבתי מגורים.
ב. האם קיים חוק לגבי רעש סביבתי ,שימוש ברחוב שלי ככביש מרכזי לקנטרי (למרות שהוא כביש צדדי)
ג. האם תושבי הרחוב יכולים להתנגד לפרויקט ומהם הדרכים העומדים לרשותנו.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
31/3/2010 ב 14:21
קיימת חקיקה הדורשת מרחק מינימלי מבית מגורים סמוךוחקיקה המסדירה את נושא מטרד הרעש.
תושבי הרחוב יכולים להגיש התנגדות לתכנית, בהתקיים עילות הקבועות בדין.
אשמח לתת יעוץ אישי לאחר שאראה את התכנית ואקבל פרטים נוספים החסרים בהודעתך, וזאת באמצעות הטלפון או בפגישה אישית.
בברכת חג חירות שמח,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
0523580242
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אבי שאל/ה:
13/1/2010 ב 21:26
שלום קנתי דירה בשנת 2000 דרך כונס נכסים הכונס היה אמור להמציא לי צו שההוצאה לפועל אישר את המכירה ואוכל להעביר זכויות על שמי בטאבו כונס הנכסים עבר על החוק ופוטר בהוצאה לפועל אומרים שאני בתור צד ג לא יכול לבקש את הצו ורק בנק הזוכה יכול לבקש ובנק הזוכה לא מוכן לבקש בשבלי בטענה שזה לא באחריותו
שאלתי האם יש דרך לחייב את הזוכה לעזור בקבלת הצו או אם יש דרך
שכן אוכל לבקש דרך ההוצאה לפועל בחוזה המכירה כתוב שקבלת הצו באחריות הכונס את מי עלי לתבוע לאכיפת החוזה אם הכונס פוטר
נא עזרתכם
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
27/1/2010 ב 08:35
אכן, מתפקידו של כונס הנכסים לפנות לראש ההוצאה לפועל ולקבל ממנו אישור לעסקה, ואתה לא תוכל לעשות זאת במישרין, בכוחות עצמך. האינטרס לבצע את המכר ולקבל את הכספים המגיעים מן החייב שדירתו נמכרת, הוא של הנושה, ובמקרה שלך, של הבנק.
מאחר וחלפו קרוב לעשר שנים מאז שהגשת את ההצעה (שנת 2000) ומאחר ובינתיים מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים, אני משערת שהבנק הזוכה אינו מעוניין לממש את עסקת המכר מולך כיוון שהוא מקווה לקבל סכום גבוה יותר.
החשש הוא שמא הבנק ינסה לבטל את העסקה איתך, ולטעון שהכונס קיבל את ההחלטה להתקשר איתך בחוזה, שלא כדין (אני מבינה מדבריך שהוא הודח מתפקידו בגלל שעבר על החוק). החלטה שעדיין לא אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל, עלולה להתבטל אם יוכח שאכן לא נתקבלה מהשיקולים הנאותים.
חסר לי מידע כדי להנחות אותך לפעולה מדויקת יותר, אבל לכשיתמנה כונס חלופי, חשוב להעלות מולו את נימוקיך, להציג את המסמכים התומכים ולגרום לאישור העסקה, באמצעותו, בהוצאה לפועל, בהקדם האפשרי.
ליעוץ מדויק יותר, אצטרך לשמוע את מסכת העובדות המלאה ולעיין במסמכים הרלוונטיים.
שיהיה בהצלחה!
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אבי
2/2/2010 ב 00:03
קניתי דירה בשנת 2000 מכינוס הכונס פוטר ולא סיפק לי מסמכים צו מכר לטאבו ולא שילם מכספי התמורה את מס המכירה שהתחייב בחוזה
קיים אצלי מסמכים של בקשה לביטול הערת העזהרה על החייבים ומיסמך לביטול המשכון ברשם המשכנות .
הרשם מפנה אותי לבנק הזוכה בכל ענין הכרוך בהמצאת מסמכים שלא סופק לי והבנק מסרב לעזור בהמצאתם מבדיקתי בהוצאה לפועל יש אישור על המכירה כמבוקש
שאלותי הם:
מתי עלי לדרוש מהבנק לשלם את מס המכירה
יש טעם ללכת לרשם המשכנות אם לא קיבלתי מההוצאה לפעל את צו המכר
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
31/3/2010 ב 14:24
אולג שאל/ה:
8/1/2010 ב 15:14
שלום! אני עורך דין מתחיל וברצוני להיכנס לתחום מכר/רכישת דירות.כדי להיכנס לתחום זה נדרשים ספרים משפטיים מפורטים הכוללים מלוא נושאים לצורכי מכר/רכישת דירות. לכן מבקש מכם לכתוב את שמות הספרים מהם ניתן יהיה ללמוד את התחום באופן בטוח.בתודה מראש.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
9/1/2010 ב 12:20
יש ספרים רבים וטובים בדיני קניין בכלל ובדיני מקרקעין בפרט, ואני בטוחה שנתקלת בהם בלימודי המשפטים שלך. יחד עם זאת, ספרים אלה הם רק נקודת מוצא שלאחריה יש לצבור ניסיון מעשי. הייתי ממליצה לך לעבוד זמן-מה במשרד המתמחה בתחום המקרקעין, כדי ללמוד באופן פרקטי איך מיישמים את העקרונות הקנייניים עליהם למדת. לדעתי, אין תחליף להתנסות מעשית בבואך ללמוד איך מנהלים משא ומתן, מה לכלול בחוזה ומה רצוי להשמיט ממנו וכיוב'.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ליאור שאל/ה:
ב
אני ובעלי חשבנו להצטרף לקבוצת רכישה כדי להגדיל את ההכנסות שלנו, אנו שוקלים את האופציה אך מצד שני אנו מאוד חוששים מהשמירה על התנאים של החוזה שאליו יהיו מחוייבים בערך 10 אנשים, במקרה ומישהו מחליט להסתלק עם הכסף של כולם או משהו דומה לזה... האם ישנה דרך אמיתי להגן עלינו או שיש אופצייה לברזים כאלו?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
15/4/2010 ב 22:04
אבל, ככל הנראה, לא לבטל אותם כליל.
אני ממליצה לא להכנס להרפתקאה הזאת מבלי להיות מיוצגים ע"י עו"ד המתמחה במקרקעין. עסקה באמצעות קבוצת רכישה היא מנגנון משפטי מורכב שיש לתת עליו את הדעת ולא להתפתות רק מהצפי לרווחים, אלא לבדוק גם את הסיכונים הכרוכים בעסקה שכזו.
לרוב, בחוזה אמורים להיות בטחונות מסוימים: לא לכל אחד מחברי הקבוצה אמורה להיות גישה לכספים של כל החברים. כמו כן, נהוג מנגנון של מינוי נציגות ושל החזקת כספים בנאמנות, כמו גם אמצעים נוספים, יעילים יותר ויעלים פחות.
צריך לבחון באופן ספציפי את ההסכם המוצע לכם ולוודא שהוא אכן מגן עליכם ושיש לו "שיניים" למקרה של אי יושר מי מהמעורבים. היה וזה אינו המצב, ואין אפשרות לשנותו כך שתהיו מוגנים, הייתי ממליצה לחשוב פעמיים לפני שאתם מסכנים את כספכם.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אייל שאל/ה:
ב
דיאנה שלום רב,
בשנת 2007 עשינו אצלך חוזה רכישת דירה בראשל"צ - אנחנו הקונים.
במעמד המכירה נאמר לי ע"י המוכר כי יש לי חניה פרטית - מופיע סימון בנסח טאבו בסעיף ההצמדות. בנוסף אמר לי את מספר החניה הפרטית. במשך 3 שנים אף אחד לא חנה בחניה זו חוץ ממני. בשבועות האחרונים דייר שגר באותו הרחוב טוען לפתע שזו החניה הפרטית שלו ומאיים בתביעות משפטיות ואף באלימות מיותרת.
על מנת לפתור את הבעיה בצורה חוקית, אני רוצה לוודא בדיוק איזו חניה שייכת לי ואיזו אסמכתא אני יכול להציג במידת הצורך.
במידה ונידרשים לך עוד פרטים לגבי הנכס כמו נסח טאבו עדכני אותי.
בתודה מראש,
אייל
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
11/5/2010 ב 14:22
שלום אייל,
יש לבדוק את תשריט הבניין (על הרכוש המשותף שבו). את התשריט ניתן להזמין מלשכת רישום המקרקעין, ובו לראות את ההצמדות של הרכוש המשותף.
ניתן לברר את הדברים גם באמצעות עיון בתיק הבניין בעיריה.
מציעה לשוחח עם השכן, ולהראות לו את תצלום התשריט, המוכיח את זכויותיך בחניה הספציפית. לרוב, הצגת הוכחת זכויות כאמור, פותרת אי הבנה מסוג זה.
אשר לאיומים באלימות, ניתן להגיש תלונה במשטרת ישראל, אך אני מקווה שהדברים לא יגיעו לידי כך, לאחר שיתברר איזו חניה שייכת למי, על פי הרישום בטאבו.
בהצלחה!
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אייל
12/5/2010 ב 09:14
הי דיאנה,
ראשית תודה על התשובה המספקת.
שאלה נוספת - האם בכלל מספר חניה יכול להופיע בחוזה רכישת הדירה?
במידה וכן, האם יכול להיות מקרה שאני יאתר את החניה שלי בתשריט החניות של הבניין ואותו מספר חניה יופיע בחוזה של דייר אחר? איז מהם קביל מבחינה משפטית?
אייל
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
12/5/2010 ב 09:56
מה שקובע אם החניה שייכת לשכן שלך או לא, זה הרישום בטאבו (בין אם ההצמדה מופיעה בנסח עצמו או עולה מעיון בתשריט).
בדרך כלל, בנסח הדירה יש ציון ההצמדות (למשל חניה צמודה ומחסן צמוד) ומצוין באיזה צבע ההצמדות מסומנות בתשריט (למשל החניה הצמודה לדירה X מסומנת בצבע תכלת, החניה הצמודה לדירה Y מסומנת בצבע ירוק).
האם כבר בדקת בתשריט איזו חניה שייכת לך ואיזו לשכן?
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עדין שאל/ה:
ב
אני גרה בבית דו משפחתי השכן שלי שותף בחלקה בנה ללא היתרים ואישור בניה תוך כדי שהוא פולש עם החומה לשטח שלי.
את פילר החשמל הוא מיקם בשטח שלי ללא הסכמתי וללא ידעתי.
וחברת החשמל העבירה את החשמל החוצה לפילר .
כידוע לי חברת החשמל אמורה לבדוק את ווכנית החשמל של הבית ע"י מהנדס ולקבל את אישורי לפי חוק לבתים משותפים (הסכם שיתוף)
מי האחראי להוציא את פילר החשמל מחצרי?
מאיה שאל/ה:
ב
שלום רב,
בגן של הבת שלי לא ניתן להפעיל את המזגנים בכל הכיתות בבת אחת כי החשמל נופל ונוצר מצב שמאוד חם בגן והילדים (בני 3 חודשים עד 5 שנים) כולל הגננת והסייעות פשוט סובלים מהחום. הגננת רוצה לעשות תלת פזי על חשבונה אך טוענת כי בעל הנכס אינו מאשר לה. אני לא יודעת מה כתוב בחוזה השכירות ביניהם אבל האם ניתן להכריח את בעל הנכס להסכים לתיקון שכזה בייחוד כאשר לא נדרש ממנו לשלם?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
20/9/2012 ב 13:30
שנית, קשה לחייב בעל נכס לעשות שינוי בנכס השייך לו.
אולי אם תהיה התחייבות של השוכרת להשיב את המצב לקדמותו, על חשבונה בסיום תקופת השכירות, זה יקל עליו להסכים.
כעקרון כדאי לברר מדוע הוא מתנגד- שמא זה החשש מגרימת נזקים למושכר או ביצוע פעולה שאינה על ידי חשמלאי מוסמך. על כל אלה ניתן להתגבר.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דוד שאל/ה:
ב
שלום
האם יש פסיקה שאומרת שלועד בית יש אחריות ואו אחריות אישית בדבר מפגעים בטיחותיים הקיימים בבניין והוא לא עושה דבר כדי לתקנם ?
במידה וכן נא שילחו לי את הפסיקה הנ"ל.
תודה מראש
דוד
איציק
15/8/2012 ב 22:37
שלום רב. רציתי לישאול באם יש בבינין מגורים בקומה אחרונה בבינין של שלוש קומות . ושישה דירים. מכון כושר שבאים אליו בחורים להיתאמן .האם בעל המכון יכול לבטח את המיתאמנים שלו שעולים בחדר מדרגות . למרות שאין לו רישיון עסק. גילוי נאות . המכון לא שלי אלה אני בעל זכון בדירה באותו בינין
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שרון שאל/ה:
ב
אני שוכרת בדירת 3 שותפים בתל אביב, בה שתי יחידות מטבח, שירותים ומקלחת. הדירה אינה מחולקת באופן רשמי כלומר ניתן להגיע מכל מקום בדירה לצד השני. למיטב הבנתינו זו האינדיקציה לחלוקת דירה, כלומר אם ניתן לנוע בה בחופשיות היא אינה מחולקת. אנחנו צריכים לחדש חוזה בימים אלו ובעל הדירה החליט שהוא רוצה לבטל מטבח אחד, אנחנו באנו והסברנו שזו לא אינדיקציה לחלוקת דירה. בסוף השיחה הוא השתכנע והסכים שלא לבטל את אחד המטבחים ולהשאיר את תצורת הדירה כפי שהיא. אך הוא נחוש שהחוזה ייחתם מול אחד הדיירים בלבד(שני הדיירים האחרים הינם זוג חברים נשוי), כלומר הבעל, כך שאני ואישתו לא נופיע בכלל בחוזה. הסיטואציה בה ייחתם חוזה ללא שמי מעלה בי אי נוחות ורציתי לדעת ברמה המשפטית אם זה משמעותי והאם נלקחות ממני איזשהן זכויות או חובות שחשוב שאבין. חשוב לציין שאני גרה בנכס כבר 5 שנים והשותפים(זוג חברים נשוי) גרים בנכס שנה אחת. בחוזה האחרון היינו רשומים שלושתינו, כמו גם בעירייה(ארנונה ומים). תודה רבה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
19/9/2012 ב 15:10
אחת מהן היא שני מטבחים, ואחרת היא זהות השוכרים. ברגע שמתגוררים בנכס שוכרים שאינם בני אותה משפחה, זה עלול להחשב לסממן נוסף להיותה של הדירה מפוצלת, ובעל הדירה מנסה להגן על עצמו מבחינה משפטית מפני תוצאה מעין זו.
אבל, מבחינתך, אכן רצוי מאד שתופיעי כשוכרת בחוזה השכירות, לשם הגנה על זכויותייך, ואני ממליצה לך להתעקש על כך. אחרת, כדיירת ללא הסכם, קל לסלק אותך מהנכס כי אין לך הגנה חוזית, אותה את יכולה להוכיח.
את יכולה להיות שוכרת משנה של השוכרים הראשיים, אם ההסכם בינם לבעל הנכס מתיר זאת, אך לא הייתי ממליצה לך על אפשרות זו.
אשמח לתת לך כיוונים נוספים לאחר קבלת נתונים החסרים בפנייתך.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אלון שאל/ה:
ב
שלום. בצמוד לשכונת מגורי עומדים להקים שכונה חדשה כולל כביש בין-עירוני.ועד השכונה מתכוון להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה ואם ההתנגדות תדחה כולל בבתי משפט בכוונת הוועד להגיש בעתיד, תביעת פיצוי בגין ירידת ערך. מדובר בשני הליכים נפרדים.כעת תושבי האיזור מתארגנים להגשת התנגדות.לשם כך נאספים כספים וכבר ברור שבהמשך התושבים יתבקשו לשלם סכומים נוספים לאחר דחיית ההתנגדות ופניה לבית משפט.אני ותושבים אחרים לא רואים סיכויי הצלחה.הוועד טוען שמי שלא משתתף בתשלומי ההוצאות להגשת ההתנגדות,לא יתאפשר לו להצטרף להגשת התביעה הקולקטיבית לפיצוי ירידת ערך שתוגש כנראה בעתיד.האם הוועד יוכל לחסום תושבים מלהצטרף בעתיד לתביעה הקולקטיבית או שהוא משתמש בטיעון זה כדי לשכנע לשלם כעת להתנגדות גם את מי שחושב שאין סיכוי ממשי לכך.תודה מראש ושנה טובה,אלון
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
19/9/2012 ב 15:06
גם אם הועד יוזם תביעה ואינך חלק ממנה, ברגע שיתר התושבים יגישו תביעה דומה, בית המשפט יאחד כפי הנראה את התביעות כדי לא לדון פעמיים בתביעות שעניינן מסכת עובדתית אחת.
עם זאת, אכן פשוט יותר להיות חלק מהתביעה הראשונית.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
|
|
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
