עו"ד רגב אלקיים הנו ממייסדי משרד עורכי דין: שרף, פרי, אלקיים ושות'. עו"ד רגב אלקיים מתמחה בתחום המשפט המסחרי ובכלל זה נדל"ן, תאגידים, חוזים וייצוג בבתי משפט. עו"ד רגב אלקיים מלווה לקוחות עסקיים מגוונים בתחומי משפט מגוונים, לרבות מתן ייעוץ משפטי שוטף וליווי מקיף לחברות ועסקים הפועלים במגוון רחב של תחומים, כגון: דיני מכרזים, דיני עבודה, בנקאות, הוצל"פ, הליכי פש"ר, מקרקעין ותכנון ובניה. עו"ד רגב אלקיים הנו בעל ניסיון רב וייחודי בתחום דיני האגודות השיתופיות, הקיבוצים והמושבים (מכירת/רכישת נחלות, סוגיות בן ממשיך, שיוך דירות, ירושות וצוואות וכיו"ב)
ליהי שאל/ה:
9/5/2012 ב 11:03
ההורים הותירו צוואה ובה הם מבקשים שהמשק ימכר ותמורתו תחולק בין 3 הילדים.
הסכם המשבצת במושב היה תלת צדדי והיום הוא דו צדדי.
הבן הטוען לבן ממשיך לא רשום במינהל ולא בסוכנות כי לא הושלם ההליך. הוא קיבל מגרש לבן ממשיך בנפרד מהנחלה.
האם יכול ביהמ"ש לפסוק על מכירת המשק? או לחילופין להחליט על אחד הילדים שיפצה את השאר?
עו"ד רגב אלקיים
9/5/2012 ב 17:36
ליהי שלום
שאלתך מכילה פרטים חלקיים בלבד, ואנסה לענות לך בקצרה ובאופן כללי על שאלתך
משק חקלאי אינו מהווה חלק מעיזבון ובעיקרון אין אפשרות להוריש משק חקלאי ע"פ צוואה.
לכלל זה יש חריג, והוא בחוזה דו צדדי, שם מנהל מקרקעי ישראל קבע, כי ע"פ כללי המנהל, הורה (האחרון שנותר בחיים) רשאי להורות בצוואה למי יועבר המשק לאחר פטירתו, ואולם הוא חייב לציין בצוואתו למי מהילדים (אחד בלבד) יועברו זכויותיו במשק.
ואולם, ככל ומונה בן ממשיך, ומינויו היה על פי כללי המנהל (אושר ע"י הסוכנות היהודית), הרי שמינויו גובר על האמור בצוואה והוא שיירש את המשק.
בן ממשיך שלא אושר ע"י הסוכנות אינו מהווה בן ממשיך ע"פ דין לעניין ירושת המשק החקלאי.
התנאי שהורייך קבעו בצוואתם הנו בעייתי, ובדרך כלל, בתי המשפט הם שיקבעו מי הבן המוכן ומסוגל לקיים את המשק והוא שיירש את המשק.
שאלת פיצוי האחים ע"י היורש תלויה בנסיבות, בהתחייבויות הצדדים, בזכויות הרשומות, וגם לעיתים כפי שנאמר בצוואה.
הנני ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד ולהביא בפניו את כל המידע והמסמכים טרם נקיטת הליך כל שהוא.
בכבוד רב
רגב אלקיים, עו"ד
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אופיר שאל/ה:
8/1/2012 ב 19:30
שלום ,
קנינו מגרש לבנייה בהרחבת יישוב קהילתי בצפון. וחתמנו על הסכם תושבות מול האגודה.
במקום לבנות בית על המגרש , אנו כעת מעדיפים לקנות בית יד שנייה.
האגודה מסרבת לאשר את המכירה, בתואנה שלא תוכל לאפשר החזקת שני מגרשים ללא מנגנון שיבטיח מכירת מגרש תוך חצי שנה, ורוצים להחתים אותנו על ייפוי כח, שיאפשר להם בעוד חצי שנה , למכור את המגרש עבורינו.
האם ניתן לבצע את הרכישה של הבית ללא הסכמת היישוב ?
האם זה חוקי מבחינת האגודה לאלץ אותנו לחתום על ייפוי כח כזה תמורת הסכמתם?
ייאמר - שניסחנו ונתנו כתב התחייבות לאגודה , שנעשה ככל שניתן כדי למכור את המגרש - וכבר פרסמנו את המכירה.
תודה,
אופיר.
עו"ד רגב אלקיים
9/1/2012 ב 11:19
אופיר שלום
בשאלתך חסרים נתונים רבים ואני אענה בכלליות.
באופן כללי, המנהל אינו מאשר רכישת שני מגרשים/בתים במושבים על ידי אותו אדם.
יתר על כן, המושב דורש בהסכמיו (בדרך כלל) כי לא ניתן למכור את הזכויות במגרש עד שתקבלו טופס 4.
ניתן להתנגד לדרישת האגודה (בתנאים מסוימים), אולם, לדעתי, תיכנסו למו"מ עם האגודה לעניין פרטי ההתחייבות,ותנסו להרחיב את התקופה לשנתיים ואף יותר.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
טל שאל/ה:
8/1/2012 ב 00:42
שלום , רציתי לשאול מה גובר על מה בן ממשיך שניתן על ידי בית המשפט בצורה חלוטה, או צוואה שמנשלת את הבן הממשיך לחלוטין ? במקרה של חוזה דו צדדי ? תודה טל.
עו"ד רגב אלקיים
8/1/2012 ב 08:56
טל שלום
ראשית אציין, כי השאלה שלך כוללנית מידי וחסרים פרטים להשלמת התמונה.
באופן עקרוני, בן ממשיך שאושר ע"י האגודה, הסוכנות והמנהל, גובר על זוכה ע"פ צוואה.
היינו, עם מלאת ימי ההורים, הבן הממשיך "יירש" את המשק החקלאי.
יש דרכים לבטל בן ממשיך שאושר כדין, והצוואה היא לא הדרך המתאימה לכך.
ככל ותחפצי, נשמח ליתן לך תשובה ממצא יותר עם קבלת המסמכים הרלוונטיים.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אורנה שאל/ה:
11/12/2011 ב 13:13
שלום, בעלי ואני היינו חברי קיבוץ שנים ארוכות ועזבנו לפני עשור. בעלי קיבל פנסיה. לאחרונה בעלי נפטר והקיבוץ הפסיק מיד את תשלום הפנסיה. האם אינני זכאית לקבל את הפנסיה?
shayke שאל/ה:
7/12/2011 ב 17:49
האם חבר או קבוצת חברים במושב יכולה לדרוש מועד ההנהלה אסיפה כללית (שלא מן המניין) ?
נגה שאל/ה:
23/11/2011 ב 23:26
בהמשך למאמר שכתבתם בנושא זכות העיון במסמכי האגודה. אצלנו האגודה מפרסמת תקציב בקובץ אקסל שלא כולל הכל (כספי פיתוח למשל לא מופיעים אלא רק השוטף). כמובן שלא ניתן להבין ממנו את עלויות ההעסקה וכו'. השאלה היא איך אני מבקשת מהרשם שינחה אותם להעביר למשל מאזן בוחן ומה עושים אם הרשם אומר להם (כמו שאמרו להם להעביר מאזן) והם מתעלמים. גם המפקח של הרשם לא ממש מתאמץ. מה עושים כדי לקבל סוף סוף את הנתונים האמיתיים והמלאים אודות ההכנסות וההוצאות של האגודה?
עו"ד רגב אלקיים
30/11/2011 ב 12:43
נגה שלום
בעיקרון, האגודה מחוייבת לאפשר לך לעיין במסמכים. תפני לאגודה בכתב.
ככל והאגודה מסרבת ליתן לך לעיין במסמכים הנך רשאית לפנות לרשם האגודות.
בדרך כלל, פניה באמצעות עוכי דין מזרזת את העניינים ומונעת התחמקויות של הרשם או מי מטעמו.
ככל ותחליטי לפנות לבד, תוודאי קבלת המסמכים אצל הרשם ותשמרי את המסמכים. בפניות חוזרות לציין את פניותייך הקודמות ולצרף העתקם
בברכה
רגב אלקיים, עו"ד
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רויטל שאל/ה:
22/9/2011 ב 14:21
שלום אני גרה בקבוץ מסוים 12 שנים יש לי בעל שהוא חבר קיבוץ ויש לנו 2ילדים הקבוץ לחץ עלי להכנס לחברות ולאחר תקופה שהייתי מועמדת ועברתי את כל הקריטריונים היה קלפי שם היה לי רוב אך לא עברתי את 2\3 ההצבעות כפי שכתוב בתקנון עכשיו הודיע לי הקבוץ שאין לי אפשרות לגשת להצבעה חוזרת ואני חייבת לחתום איתם על חוזה תושבות לשלם שכירות 1000 ש"ח ולשלם חצי עבור גן עוד 3000 ש"ח לפני כן שילמתי עבור טיפולי שיניים ועוד 20000ש"ח על פנסיה ברצוני לדעת האם יכולים לסלק אותי ואת בנותי כי ככה מתחשק לקבוץ?
אם יש דרך מסוימת לאלץ את הקבוץ לעלות אותי שוב להצבעה?ואם אני מחליטה לקחת את בנותי וללכת איזה זכויות מגיעות להן מהקבוץ?
עו"ד רגב אלקיים
27/9/2011 ב 12:33
רויטל שלום
הנושא שהעלית הנו נושא מורכב ביותר, והוא תלוי בנתונים רבים, לרבות: תוכן התקנון של הקיבוץ, משך זמן המגורים שלך בקיבוץ, התנהלות הקיבוץ כלפייך עד היום ועוד.
בתמצית אציין, כי יש מקרים בהם תקנון הקיבוץ מאפשר לקיבוץ "לסלק" אותך ואת משפחתך לרבות בעלך, ויש מקרים בהם ניתן לאכוף על הקיבוץ לקבל אותך כחברה.
הנני מציע שלא תחתמי עדיין על הסכם שותפות עד שתבררי את זכויותייך.
כדאי כי תקבעי פגישה עם עו"ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות ודיני קיבוצים, תעבירי לו העתק התקנון, והוא ייתן לך מענה מקיף וממצא.
הנני לרשותך בכל שאלה ו/או הבהרה
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שחר שאל/ה:
2/9/2011 ב 23:24
אני נציג מהמחנות העולים והובטח לנו שטח סגור בעיר שיהיה שלנו (השטח סומן אך לא הוקצה) ולשטח זה יצתרכו להכנס קרוואנים. השאלה שלי היא איזה תהליכים צריך לעבור במטרה להשיג רישמית את השטח? ואיזה תהליכים צריך לעבור כדי להשיג את הקרוואנים? (זה ברעננה אם זה עוזר) אם אפשר אז את הדרך עם כמות הוועדות המינימאלית... הדרך המהירה...
עו"ד רגב אלקיים
5/9/2011 ב 10:17
שחר שלום
ההליכים להקצאת שטח לתנועות נוער מתנהלים מול הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיר מגורך ו/או בעירייה עצמה במחלקת ההנדסה.
משך הזמן תלוי בתב"ע החלה על המקום, בשאלת מי הם בעלי הזכויות במגרשים, וכן בהיתרים שהוצאו (אם כבר הוצאו) ובצורך לשנותם ולהגיש בקשה להיתר מחודש.
מניסיוני אלו הליכים לא קצרים, אולם אפשר לקצר את ההליכים באמצעות פניה ל"מקורבים" וכן באמצעות הפעלת לחץ מתמיד.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רוני שאל/ה:
7/8/2011 ב 10:41
שלום,
הורי גרים במושב וקיבלתי שטח בהרחבה מהמושב (ללא מכרז). האם אני יכול למכור את השטח או שמא כפי שמישהו אמר לי יש איזה מגבלת "צינון" שאוסרת עלי למכור אותו במשך 5 שנים.
וגם האם המגבלה הזו של ה-5 שנים "תוספת" רק על שטח או גם על בית בנוי?
אשמח לתשובתך.
רוני
גדעון שאל/ה:
1/8/2011 ב 15:27
שלום! אני מעוניין לבנות את ביתי במושב שבו אגודה חקלאית. אני לא אהיה חבר באגודה אלא תושב. על מנת להסדיר את מעמדי דורש האגודה שאחתום על הסכם תושבות. בהסכם מספר סעיפים שנראים לי מעט בעיתיים, כגון: 1. האגודה יכולה לשנות את גבולות המגרש ואף להקטין אותה (מפורש בסעיף גודל מינימלי). 2. חל עלי איסור מוחלט להגיש התנגדויות לרשויות התכנון על כל פיתוח במושב (חקלאי, תיירותי וכו'). 3. באם ארצה להשכיר/למכור את הבית, האגודה יכולה למנוע ממני לבצע זאת אפילו אם המשכיר/קונה עבר ועדת קבלה וזאת ללא צורך בנימוק כלשהי. על כל הפרת החוזה מצידי קיים קנס של 20,000 דולר. האם הסעיפים או ההסכם כולו חוקי? האם קיימים צעדים שאוכל לנקוט כדי לגרום להסכם להיות קצת יותר מאוזן? תודה!
עו"ד רגב אלקיים
1/8/2011 ב 16:03
גדעון שלום
ככלל, ההסכם החתום מחייב את כל הצדדים החתומים על החוזה גם אם זה נראה לך לא מאוזן.
אולם, טיוטת ההסכם שהועברה אליך אינה מהווה סוף פסוק. ביכולת להיכנס למו"מ על פרטי החוזה. זה דומה למו"מ לרכישת דירה מקבלן שגם שם הנוסח הנו חד צדדי וגם שם הוא ניתן לשינוי טרם החתימה עליו.
בהערת אגב אציין, כי לעיתים האגודה החקלאית מכניסה סעיפים לחוזה שאינם חוקיים או אינם סבירים, ולא ניתן יהיה לאכוף אותם, ולחילופין, בית המשפט לעיתים יבטל אותם, אולם רצוי למנוע את המקרים הללו (ככל שניתן) עוד בטרם החתימה על החוזה.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
גדעון
1/8/2011 ב 16:27
עו"ד רגב אלקיים
1/8/2011 ב 16:42
גדעון שלום
סעיפים לא חוקיים הנם סעיפים אשר הצדדים הסכימו עליהם למרות שהנם מנוגדים לדין.
סעיפים לא סבירים הנם סעיפים אשר ניתנים לאכיפה וזאת לאור עקרון חופש החוזים, אולם, במקרים ספציפיים, לבית המשפט הסמכות לבטלם לרבות במקרה של תנאי מקפח בחוזה אחיד.
החוק אינו מגדיר בדיוק מהו סעיף לא חוקי או לא סביר. כל מקרה נדון לגופו והדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט.
בכל מקרה לא כדאי "להתעלם" מהוראות ההסכם ורצוי להגיע להסכמות לפני החתימה על ההסכם.
מאחר ומדובר בחוזים מורכבים בעלי השלכות רבות, רצוי להיוועץ עם עורכי דין המומחים בדיני מושבים אשר ילוו אותך בכל ההליך.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
איציק שאל/ה:
1/8/2011 ב 12:35
שלום רב,
כבן מושב עם שטח של דור המשך האם יש איזושהי מגבלה שאת חלק מהשטח אוכל למכור לאנשים שהם לא חברי המושב? האם אני צריך לשאול מישהו או לקבל אישור מרוב מסויים של חברי המושב? או שזה נחשב כשטח פרטי שלי וזכותי לעשות בו מה שאני רוצה?
אשמח לתשובה מפורטת ככל האפשר בעניין.
עו"ד רגב אלקיים
1/8/2011 ב 14:20
איציק שלום
מפנייתך אני מבין כי קיבלת מגרש בהרחבה של המושב מעצם היותך בן של חברי המושב (אגודה חקלאית) וכי בנית עליו את ביתך.
בדרך כלל, זכויות על בתים בהרחבה של המושבים הנן זכויות חכירה לדורות, בדומה לזכויות על בתים בעיר הבנויים על אדמת מנהל מקרקעי ישראל.
זכות זו הנה זכות הדומה מאוד לזכות בעלות, והנך רשאי למכור את הבית למי שליבך חפץ.
יחד עם זאת, בחלק מהמושבים קבלת תושבים למושב מותנית בועדת קבלה של המושב, גם כאשר לא מדובר ברכישת נחלה. במקרים אלו נהוג להוסיף לחוזה המכירה תנאי מתלה ולפיו עסקת המכירה תלויה באישור המושב, וככל והמושב לא יאשר הרי שהעסקה תתבטל.
רצוי כי תבדוק את התקנון במושב ואת החלטות האסיפה הכללית בטרם מכירת הבית.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רחל שאל/ה:
28/7/2011 ב 14:29
שלום
אני מקווה שזה המקום הנכון לשאול
השכרנו נכס קראוון במשב שטח חקלאי במדרך עוז חוזה נחתם לאחר כמה חודשים שגרנו ומסרנו 12 שיקים שכובדו כל חודש הטודענו חודש מראש על עזיבתינו והמשכירים אינם מוכנים לתת לנו אותם בטענה שאנחנו צריכים להוסיף עוד דברים מעבר למה שסוכם הגז הינו פיראטי לאחר בקשות חוזרות ונישנות לא נעשה כלום .
לאחר בקשות חוזרות ונישנות לקבלת קבלות הארנונה לא קיבלנו כלום .
היכן אני יכולה לברר האם המבנה בכלל חוקי למגורים השטח הינו חקלאי אני יודעת שאם הנכס אינו חוקי החוזה אינו טופס
אודה מקרב הלב על תשובה כל שהיא
רחל
עו"ד רגב אלקיים
28/7/2011 ב 14:55
רחל שלום
עלייך להסתכל בחוזה השכירות. תנאי החוזה הם שקובעים את מערכת היחסים ביניכם ובין המשכיר, ושם מפורטים תנאי עזיבתך את הנכס.
כמו כן, עלייך לנסח מכתב למשכיר (בעל הנכס) ובו תפרטי, בכתב, את דרישותייך ממנו, לרבות קקבלת כל אישורי התשלום ששילמת. לאחר שתקבלי את תגובתו, תוכלי לכלכל את צעדייך בתבונה.
לשאלתך לעניין בדיקת חוקיות המבנים את יכולה לבדוק בועדה המקומית לתכנון ובניה. בדרך כלל הם מבקשים יפוי כוח מבעל הנכס - מה שכנראה לא יהיה לך. בכל מקרה, לא נראה לי כי כדאי להעלות טענה זו בשלב זה. את תצטיירי כחסרת תום לב.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
גלית שאל/ה:
26/7/2011 ב 09:34
הוריי כתבו צוואה ובה הם הורישו את המשק לאחי הבכור. אני מתגוררת בבית בתוך המשק. האם הבית יישאר שלי? האם אפשר לקחת לי אותו?
עו"ד רגב אלקיים
26/7/2011 ב 21:48
גלית שלום
ראשית עלייך לברר האם האגודה החקלאית של המושב בו הנך מתגוררת חתומה על חוזה תלת צדדי (מנהל-סוכנות יהודית-אגודה חקלאית) או חוזה דו צדדי (מנהל-אגודה חקלאית).
במקרה והאגודה חתומה על חוזה תלת צדדי, הרי שעל פי הדין, בעל הנחלה אינו יכול להוריש את המשק ע"י צוואה. לצוואה אין תוקף משפטי במקרה זה.
ע"פ כללי המנהל, עם מות בעל המשק החקלאי, המשק עובר לבן הזוג שנותר בחיים, ועם מות שניהם המשק עובר לבן הממשיך. ככל ולא מונה בין ממשיך, הרי שהמשק עובר לבן הראוי כפי שיקבע בית המשפט.
במקרה והאגודה חתומה על חוזה דו צדדי, הרי ע"פ כללי המנהל, עם מות בעל המשק החקלאי, המשק עובר לבן הזוג שנותר בחיים, ועם מות שניהם המשק עובר לבן הממשיך.
אם לא מונה בן ממשיך, הרי שבעל הנחלה רשאי להורות בצוואתו למי מילדיו יעבור המשק בירושה, ואם בעל המשק לא הורה כאמור, הרי שהמשק עובר לבן הראוי כפי שיקבע בית המשפט.
הבית בו הנך מתגוררת מהווה חלק מהמשק, ועל כן מי שיירש את המשק יירש גם את ביתך.
במידה ואת בנית את הבית מכספך, ביכולך לדרוש מיורש המשק את החזר השקעתך.
קיימת אפשרות לפצל את המגרש עליו בנוי ביתך מתוך חלקת המגורים שבמשק החקלאי, כך שהמגרש ירשם על שמך. כמובן שהדבר מצריך את אישור בעל המשק (הורייך או היורש) והדבר כרוך בתשלום למנהל בשווי 33% מערך המגרש המפוצל ללא הבנוי עליו.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דיאנה שאל/ה:
18/7/2011 ב 08:44
התחתנתי עם בעלי, שהוא חבר קיבוץ, בשנת 1996.
הקיבוץ קיבל החלטה על שיוך דירות עוד קודם לכן בשנת 1995, אולם טרם בוצע שיוך הדירות בפועל.
האם יש לי זכויות בדירה שתשוייך לבעלי? ומה המשמעות של זכויות אלו במקרה של גירושין.
עו"ד רגב אלקיים
18/7/2011 ב 11:15
דיאנה שלום,
בסוגיה שהעלית יש פנים רבות ואתמקד בעיקרי הדברים:
באופן עקרוני, היותך נשואה לחבר קיבוץ מקנה לך את הזכות להתקבל כחברת קיבוץ (למעט מקרים חריגים) ועל כן הדירה ששויכה לבעלך תירשם בעתיד (עם שיוך הדירות הלכה למעשה) על שם שניכם. בכל מקרה אחר באפשרותך לפנות לרשם האגודות השיתופיות לשם מימוש זכויותייך על פי דין.
על פי הנוהג ו/או התקנון בקיבוצים, במקרה של גירושין לפני שיוך הדירות בפועל, הדירה תירשם על שם שני בני הזוג, ולאחר שיוך הדירות יוכלו בני הזוג לפרק את השיתוף בדירה בהסכמה או באמצעות בית המשפט לענייני משפחה.
לידיעה כללית, בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט להכיר בשיתוף בנכסים שהביא עימו אחד מבני הזוג מלפני הנישואין, ובעיקר נכון הדבר לעניין דירת מגורים ששימשה את בני הזוג למגוריהם. ככל ותקופת הנישואים הנה ארוכה יותר כך תגבר הנטייה להכיר בשיתוף בנכסים מלפני הנישואים.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עודד שאל/ה:
7/7/2011 ב 23:05
הוריי מינו אותי לבן ממשיך במשק החקלאי. לאחר בירורים שעשיתי נודע לי כי המינוי שלי לא אושר ע"י מנהל מקרקעי ישראל. האם אני ארש את המשק מהוריי?
עו"ד רגב אלקיים
7/7/2011 ב 23:15
עודד שלום
ראשית עליך לברר אם המושב בו הנך מתגורר חתום על חוזה שכירות (משבצת דו צדדי), היינו חוזה בין המנהל ואגודה חקלאית בלבד, או חוזה שכירות (משבצת תלת צדדי), בין המנהל, האגודה החקלאית והסוכנות היהודית.
ככל והמושב חתום חוזה דו צדדי, אישור הסוכנות היהודית על היותך בן ממשיך הנו מספיק ומינוייך כבן ממשיך הושלם ע"פ דין.
במידה והמושב חתום על חוזה תלת צדדי, עליך להשלים בהקדם את מינוייך כבן ממשיך באמצעות קבלת אישור המנהל (ואישור הסוכנות היהודית אם לא ניתן). ללא אישור המנהל, מינוייך כבן ממשיך לא הושלם, וזכויותיך העתידיות במשק החקלאי אינן מובטחות.
בהצלחה.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דורית שאל/ה:
6/7/2011 ב 08:39
אני ובעלי מתעתדים לרכוש משק חקלאי באזור השרון. הייתי מעוניינת לדעת אלו מיסים עליי לשלם בעת רכישת המשק.
עו"ד רגב אלקיים
6/7/2011 ב 09:06
בעת רכישת משק חקלאי על הרוכש לשלם מס רכישה. גובה מס רכישה תלוי בגורמים שונים. רצוי להיוועץ עם עו"ד המומחה בדיני אגודות שיתופיות טרם חתימה על החוזה.
בתמצית יצויין, כי המשק החקלאי מורכב מבית מגורים ומשטח המיועד לשימוש חקלאי.
לעניין מס הרכישה על בית המגורים, הכללים הנם זהים לרכישת בית מגורים במגזר העירוני.
היינו, ככל ואין בידכם דירה נוספת או חלק מדירה נוספת (25% ומעלה) הנכם זכאים לפטור ממס רכישה עד לגובה של 1,350,000 ש"ח, ולמס מופחת בגובה 3.5% (במקום 5%) על הסכום שבין 1,350,001 ועד 1,601,210 ש"ח. יתרת הסכום תמוסה בשיעור של 5%.
ככל ובידיכם דירת מגורים נוספת, וככל ואינכם מתכוונים למכור אותה בתוך שנתיים, הרי שתשלמו מס רכישה על חלק השווי עד לסך של 1,000,000 ₪ - 5%, ועל חלק השווי העולה על 1,000,000 ש"ח ועד 3,000,000 ₪ - 6%, ועל חלק השווי שעולה על סך של 3,000,000 ₪ - 7%.
לעניין מס הרכישה על המשק עצמו (בהפחתת שווי בית המגורים) יחול מס רכישה מופחת בשיעור 0.5% עד לסכום של 299,240 ש"ח, ויתרת הסכום תמוסה בשיעור של 5%.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
גל שאל/ה:
4/7/2011 ב 12:11
על פי החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל ובג"צ הקרקעות, האם יש אפשרות לפצל את הנחלה ליותר מ-2 אחים?
עו"ד רגב אלקיים
4/7/2011 ב 12:15
ע"פ החלטה 979 של מנהל מקרקעי ישראל שאושרה ע"י בג"צ (למעט שינויים מינוריים) ניתן להפריד מגרש מהנחלה (פיצול נחלה) פעם אחת בלבד. הבית שיהיה בנוי על המגרש יהיה בגודל של לפחות 160 מ"ר. לא ניתן יהיה לפצלן את הנחלה פעם נוספת
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אלי שאל/ה:
6/6/2011 ב 16:02
הוריי מינו אותי לבן ממשיך ואני בניתי בית בסמוך לבית הוריי. האם זה אומר שהמלאת ימי הוריי אני אירש את המשק??
עו"ד רגב אלקיים
6/6/2011 ב 16:45
שלום אלי
באופן כללי, עליך לודא שמינוייך כבן ממשיך קיבל את אישור כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות האגודה, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל.
עצם העובדה שבנית בית בסמוך להוריך אינו מהווה אישור על היותך בן ממשיך.
ככל ומינוייך כבן ממשיך הושלם, אתה זה שאמור לרשת את המשק עם פטירת הוריך.
לידיעתך, קיימת אפשרות להוריך (במקרים מסויימים) לבטל את מינוייך כבן ממשיך, אולם ביטול המינוי נעשה רק במקרים חריגים ובאישור בית המשפט.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
|
|
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
