אנונימיות וחשיפת גולשים באינטרנט
האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין,
קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.
אחריות דירקטורים ונושאי משרה בראי חוק החברות וההגנות עליהם
ביצוע תפקידם של נושאי משרה בתאגידים - דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, אוצר בחובו אחריות נרחבת, במסגרתה נחשפים אותם נושאי המשרה לתביעות על ידי החברה או על ידי צדדים שלישיים בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בשנים האחרונות אנו רואים תמורות משמעותיות בנושא אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים אשר באות לידי ביטוי בדין בארץ ובעולם. המאמר להלן יסקור את חובות נושאי המשרה וההגנות עליהם כפי שהן באות לידי ביטוי בחוק החברות.
מזונות ילדים – מי יקבע? בית המשפט או בית הדין הרבני?
הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין ה
מזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.
