רשלנות רפואית - טעות באבחון ו/או אבחון לקוי?

אבחון לקוי מהווה אחת הסיבות השכיחות ביותר, בגינן מוגשות תביעות רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון לקוי –  מה המשמעות?

רשלנות רפואית בגין אבחון לקוי ו/או טעות באבחון מתרחשת כאשר חולה ו/או מטופל מתלונן על בעיות מסויימות, אך הרופא ו/או המתמחה ו/או כל נותן שירות רפואי לא מייחס לתלונות את המשמעות המתאימה ועל כן לא נותן את הטיפול הנדרש ובכך גורם לנזק  ברמה זו או אחרת.

חובתו של כל נותן שירות רפואי, כחובת בעל מקצוע אחר, היא לפעול במסגרת מקצועו כרופא בזהירות סבירה המתחייבת מנסיבות העניין. במידה ורופא ו/או נותן שירות רפואי  התרשל ולא השתמש במיומנות או לא נקט מידת הזהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות, הרי שיחוייב בבית המשפט.

באלו מקרים ניתן לחשוד כי קיימת רשלנות רפואית בגין אבחון לקוי?

• במקרים בהם רופא לא מבצע תחקור ראוי של המטופל באשר לסימפטומים מהם הוא סובל
• במקרים בהם רופא לא הפנה את המטופל לרופאים מקצועיים  מתאימים
• במקרים בהם ניתנה הפנייה מאוחרת לביצוע בדיקת בגין סימפטומים שהתרחשו זמן רב לפני תאריך ההפניה
• במקרים בהם היה כישלון באבחון המחלה ממנה סובל המטופל
• במקרים בהם ניתן מינון שגויי של תרופה וכו'

כל אלה מעידים כי הרופא ו/או  כל נותן שירות רפואי אחר לא איבחן נכונה את מצבו של המטופל. לצערנו, רבים הם פסקי הדין המעידים על מקרים בהם  החולה התלונן בפני הרופא  על בעיות כגון: טשטוש ראיה, כאבים פנימיים, כאבי ראש חזקים, בחילות והקאות, כאבים במותניים והרופא מצדו שחרר את החולה עם משככי כאבים או המלצה למנוחה, מבלי לבחון ולהבחין כי מדובר בסימפטומים של מחלות קשות ו/או התקף האורב בפתח...

כיצד בוחן בית המשפט תביעות רשלנות רפואית בגין אבחון לקוי?

בית המשפט בוחן שתי שאלות עיקריות - 

1.  מבחן הרופא הסביר בנסיבות:
בית המשפט בוחן  האם נהג הרופא באופן סביר, על פי הכללים הנהוגים ועל סמך הידע הרפואי הרלוונטי שהיה באותו הזמן. 
במסגרת מבחן זה יבחן בית המשפט את השאלות הבאות:

• האם תלונות החולה היו צריכות לעורר חשד מצדו של הרופא לגבי המחלה האמיתית?
• האם היו סימנים מקדימים או אחרים אשר היו אמורים לעורר את חשדו של הרופא, גם ללא תלונת החולה?
• האם היה צריך לבצע פעולות שונות על מנת לבדוק את החשד?
• האם  ניתן היה לגלות את קיומה של המחלה לפני שנתגלתה?

 בית המשפט מעמיד את התנהגותו של הרופא במבחן הרופא הסביר ובודק כיצד היה נוהג הרופא הסביר במקרה, בהתחשב בתפקידו ובחובותיו כרופא כלפי החולה. המבחן אינו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא מבחנו של הרופא הסביר בשעת מעשה. היה והחליט בית המשפט כי התנהגותו של הרופא אינה עומדת במבחן הסבירות, יטיל את האחריות על הרופא או המוסד הרפואי בו עבד. עם זאת, יש לזכור כי רופא בשר ודם עלול לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות.

 
2. הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם:
גם כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי אכן מדובר באיחור באיבחון או אבחון לקוי המהווה רשלנות רפואית, אין זה סוף פסוק. בשלב זה בית המשפט ניגש לבחון את הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק שהוסב לתובע. במילים אחרות, בהנחה שהמחלה היתה מתגלה מוקדם יותר, בית המשפט יבחן האם היה בכך כדי לשנות את מהלך המחלה או שמימלא המחלה היתה המתפרצת ו/או ממילא הנזק היה נגרם.

במידה ובית המשפט יקבע כי הרשלנות הרפואית היא שגרמה לנזק הנטען של התובע, הרי שהתובע יהא זכאי לפיצויים, לעיתים עצומים, באמצעות תביעת רשלנות רפואית.

* האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.