פורסם ב 14/8/2017 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
מחלות מקצועיות בשונה מתאונת עבודה אינן נולדות כתוצאה מאירוע חד פעמי או תאונה במסגרתה לקה העובד במום פיזי או נפשי, כי אם במחלה אשר התפתחה לאורך זמן רב כתוצאה ישירה מתחום העיסוק ומהעבודה במקצוע.
ביטוח לאומי מכיר ברשימת מחלות וסעיפי ליקוי המתפתחות כתוצאה ממשלח יד ועיסוק - לשכירים ולעצמאים ומזכה את העובדים הפגועים באחוז נכות מוכר כחוק. כמובן שהביטוי "ביטוח לאומי מזכה"... מעלה חיוך בקרב מי שניסה בעבר לקבל הכרה מהגוף הבירוקרטי המוקפד במדינה, וישנה רשימה של צעדים נדרשים על מנת להוכיח למוסד לביטוח לאומי קשר ישיר והוכחה כי הלקות או המחלה נגרמו בקשר ישיר לעיסוק.
ביטוח לאומי אינו היחיד המחויב בהכרה ובפיצוי כלפי מי שלקה במחלת מקצוע, גם הביטוחים הפרטיים נוהגים לנפח את הפוליסות בסעיפים שונים הנועדים לכסות קטסטרופות, אסונות ולקויות שונות אתן נאלץ אדם להתמודד לעתים, וזאת לצד ההתמודדות במאבק על הזכויות הרפואיות מול אותם ביטוחים.
האחרון שאצלו עשויה להימצא האחריות להיווצרותה של מחלת מקצוע הוא כמובן המעסיק. בסעיף זה נסייג ונאמר שלא די בהוכחה לקיומה של מחלה או לקות אצל העובד ובהוכחת הקשר בין הלקות לאופי העבודה - כי אם נדרש להוכיח גם רמה של רשלנות מצד המעסיק. נבחן שתי דוגמאות בהן האחת נוצרה באחריות המעסיק ואילו מחלת מקצוע שנייה שהוכרה וזיכתה את העובד באחוזי נכות ופיצוי מטעם הרשויות לא נגרמה באחריותו של המעסיק:
מחלות מקצוע הן עניין רפואי ומשפטי מורכב המחייב היכרות עם רזי התחום וההתנהלות אל מול הרשויות המטפלות בו, וזאת על מנת להבטיח טיפול מלא ואיכותי לצד פיצוי הוגן.
מאמר מיוחד הסוקר את התרחישים השונים האפשריים לתרחיש של רשלנות רפואית בהקשר של טיפול לקוי ומתן תרופות.
כיום, עם התרבות המכונים לניתוחי לייזר להסרת משקפיים גוברת גם התחרות בשוק ולעיתים מסתמנת תחרות לא הוגנת בעליל הבאה לידי ביטוי בהפצת נתונים חסרים ופרסום שקרי. כך, ישנם מכונים המפריחים הבטחות להצלחת אי אלו ניתוחים למטופלים פוטנציאלים, בעוד הבטחות אלו מתחוורות כחסרות בסיס ומסבות נזק רב.
רבים מאיתנו אינם מודעים לזכויותיהם טרם מתן הטיפול הרפואי, במהלכו ואף לאחריו. לאור חשיבותו של חוק זכויות החולה ולאור המשמעויות שיש לו ולהשלכותיו על תביעות בגין רשלנות רפואית בכל תחום רפואי שהוא, מובא חוק זה בפניכם על מנת ליתן מושג ולו הקל.